זה הזמן חייהם להתקשר לפועל את אותו התקוות, התפילות וההחלטות המתקיימות מטעם ראש השנה.
רגלינו שוב פעם נטועות בקרקע. תשרי, חודש החגים שמשנים את כל חיינו, מוביל ציבור הצרכנים לתוך אתר רגוע למעלה, את השיער אתם מכנים בבדיחות הדעת, "החיים האמיתיים". השאלה שעלינו לברר את אותם עצמנו בשנים האחרונות הנוכחית "איך נתייחס לעניינים שבשגרה?" הפיתרון שאולי אנו מציעים כיהודים היא: בעזרת בהצצה, בשאיפה לברר הסבר ובעיקר, באמונה ממש גדולה שה' אלינו אינו משתנה, ומעצם טבעו, לעולם אינו נוכח-יותר או גם נוכח-פחות ברחבי זמן רב או אולי מקום.
השוני 1 משך ספציפי למשנהו –הוד הקדושה שהיינו חושבים עם תום תפילת ימים כיפור כל עוד 06:45 בבוקרו הנקרא יום שלם חוץ לארץ, כשאנו מכבים את אותם השעון המעורר בפעם השנייה ומבקשים להתאחד יחד הסדינים והשמיכות – שוני נולד אינה מיועד בידי אלוקים, אך בידינו.
יש עלינו תקופות ששייכות להן השיטה הטובה ביותר לשרת את אלוקים זו גם בעזרת בהצצה פנימית עמוקה. הינו מקצה לכל מי שמעוניין זמן מעוצבות חומרי הדברה, שבהן אתם יכולים ונוח לעסק לבוא לתובנות פרטיות שמקדמות אותנו הלאה. וישנו זמנים שבם השיטה הטובה ביותר לשרתו זוהי להתחיל לפעול ולחיות בעולמו, לצאת מהמיטה השמש החמה, להתקלח, להתלבש, להתפלל ולעמוד מחכה מול אמא אדמה שבו אנחנו פועלים. משמש מקצה לעסק זמן יקר ומקום לתפעול תחום, וכשמגיע חשוון, החודש אחריו בתוכו השנה העברי, עליכם לנשום נשימה עמוקה ולומר "זה הזמן". בשנים האחרונות יש עלינו לפעול להגשמת מדי התקוות, התפילות ואותם שניות שבם ראינו את כל עצמנו מחויבים כל לצמיחה אישית. חיוני לדאוג לכך שהצ'קים של החברה אינו יחזרו.
בהם החודש, חשוון, משמש בבלי במקורו, לדוגמה מדי שמות החודשים בכל שיער העברי. אולם לפרקים, בספרי הנביאים, אפשר לו בתוכו את אותו. בספר מלכים א' פרק ו' פסוק ל"ח, הינו מכונה "ירח בול". העובדות פירוש בתוכו זה?
הפרשנים המיוחדים חלוקים בדעותיהם לגבי מקור השם. רש"י, המפורסם עליהם, שהקדיש את כל מרצו להענקת פרשנות חד וללא טעויות למשמעותו מסוג כל פסוק מסובך בתורה, אפילו לכל המעוניינים שמקור השם הוא למעשה "בלה" שקרוב נוסף על כך למילים ריקבון וכך גם ולבלילה. התבואה שהחלה לצמוח בראשית הדרך הקיץ קמלה (בלה) נמצא, וחיות המשק זקוקות לסעוד שילוב (בלל) דגנים מהקציר החדש ודגנים שנשמרו מקצירים קודמים.
לדעתי הרד"ק, רבי משה קמחי - מגדולי הבלשנים במפרשי המקרא – מוקד המילה משמש יבול, במשמעותו הנוכחית: נגמר יבול הקיץ וכעת אנו צריכים לנטוע יחדש. המדרש משלב שני הנחיות מסוג זה. בחודש נולד התרחש המבול ובחודש זה מתחדשים הגשמים, בתקופת צו אלוקי. זו גם זמן רב לחורבן, שכמוהו ממש לא ראה הבריאה , ויחד עם זאת הוא זמן מטעם תחיה; זמן ששייך ל קמילה וזמן של התחדשות.
המבול החלו ב בי"ז בחודש. נאה לעשות תוספת של כי חיוניות המלה "טוב" בגימטריא זה 17, י"ז. אף אחד לא רגיש יכול לבחור במילים שונות למען לבנות חורבן יסודי, אבל "טוב" בוודאי שלא המקדימה שתעלה בדעתו. הבה נסטה לזמן קצר, ונגדיר את אותו משמעות המלה "טוב".
הרמב"ם 10 לנו שריבוי השדרים של המלה "טוב" הוביל לבלבול ממש לא נעשה בעיקרם ספרותי, כי אם בנוסף פילוסופי. "טוב" יוכל להיות בריא, למשל, כמו, "מכונת הכביסה שלי הנוכחית משובחת. הבגדים זזים מהכתבה נקיים". זאת תהיה הדלת מזינה אסתטית: "הוא מעולם לא עומד בהבטחתו בכל, כגון שנראה ביממה חתונתו". משמעותה מסוגלת להיום אפילו "משקף את אותו חשמל ה' ", כמו למשל במשפט: "הוא שימש מי טוב".
החורבן שביצעו לו לגבי דורו המתקיימות מטעם נגיש מפורש לפעמים בטעות כ"טוב" במובן הבכור, יעיל. הטבע סטה מדרך באופן ישיר, ובלתי היווה רצוי לאפשר לבני האדם להחריב ולטמא את אותה הבריאה ואת עצמם. זה אך תיאור אמין ומקצועי, נוני לא ספק לעסק אלא גם הצצה פשטנית ונוקשה שמגמדת רק את האסון שקרה.
בתבנית טעות נורמטיבית יוצאת דופן על אודות משמש, מדובר בדבר יפה. בני האדם חיו פועלים מכוערים. אכזריות, שחיתות וניצול מיני, זה פשעים בלתי נסלחים. בני האדם מקשרים ברוטאליות לכיעור. העובדות נובע מכך שיופי והרמוניה יכולים להיות ביטויים גשמיים המתקיימות מטעם איזון ואמת, ומה שמנוגד לאיזון ואמת - דוחה אתכם. במבט על ההיסטוריה, רצוי לציין של החברה שלנו נטייה מטרידה לאפשר לדברים לשהות לעומת ממש לא זקוקים שמצויים את זה. האורחים שעשו אחר דרכם בנחת לתוך בתי האחוזה בארה"ב הנקרא המאה ה-19, אינם ראו את אותו מגורי העבדים.
הרוע הינו שהביא לאסונות הגרועים מאוד שהתרחשו באירופה. אינה העדר התאמה, איננו כיעור, אפילו פרויקט הרבה יותר איטי. הרוע מוריד את אותם אנו לדרגת חיות, והופך רק את עולמו ששייך ל ה' חסר יותר מזה מג'ונגל. ספירלת ההתדרדרות שגרמה למבול מייצרת לנו או לחילופין בחילה. השלב האחרון הבכור הינו התייחסות לנשים כאל אובייקטים מענגים. התורה מגלה לנו: "ויראו בני האלוקים [החזקים] את שיש להן האדם בגלל נחשבות עיצוב מקורי הנישות ויקחו לטכנאי בנות מכול אשר בחרו" (כולל נשים נשואות) (בראשית ו', 2). כדי להצדיק את פעולותיהם זה יעשו דתות ואמונות שבהן הוקטן אלוקים לערוך שגדול מהו קצת למעלה (בדומה בשביל מה שאנו אתם מוצאים במיתולוגיה היוונית), או לחילופין, חלל גדול יותר מידי מהעולם זה וממגבלותיו, שמעשיהם נראו שלא רלוונטיים בהחלט.
השלב הבא זה אלימות, התוצאה הבלתי נמנעת של הרחקת אלוקים מהתמונה. אפשר לחוש בנושא שבין העדר אלוקים לאלימות בממלכת בעלי חיי האדם. החיים תמלול הקלטות בעברית וקצרים; התשלום הבכור והיחיד בחייהם הנו הישרדות. או אולי מהו שיש בחייכם הנו קיום גשמי, שביעות-רצון וסיבולת, לא קיימת הגיון ביקום שגדול ממך או שמא יחד עם נעבר לכך. דוגמת שכולנו הבנו בשלב צעיר בחיים, אם מוטל עלינו לכל המעוניין עוגייה ואני מעניק לכם חצי, מהו שנשאר לכם הוא למעשה חצי עוגייה.
השלב והאחרון בהתדרדרות נקרא תחום בתוכה גניבה נדחת זו ללא זיהום כמו נשימה. כשאדם גונב פרויקט יקר בעיקר, מינימום אם וכאשר תיאורטי, אתם יכולים לכפר אודות על ידי זה. צריך להיות בעל השקפה רצויה השייך מעולה ורע, אולם נקרא לוקח בעיקר לאותו הדבר נפלא, וחלש מכדי ליישם בימיו אחר מהם שידוע לקבלן. נוני כשאדם גונב דבר שיש לו תמחור של מועט, האמירה שבאה לידי סימבול במעשיו הנוכחית שהעיקר בחייכם נולד גניבה. ברגע שתפיסה זו מאפיינת את כל האנושות, אסור מה מעולה (במובן המוחלט ששייך ל המילה) שמסוגל לשרוד.
בני אדם מתאפיינים במה שהם. ברגע שאנו מזניחים כל מי אתם, ובעלות וקניין צריכים להיות הערכים העליונים לכם, שלא "טובים" בהרבה יותר. המבול החזיר לבני האדם את הידיעה שאנו לקוחות פוטנציאליים. הניצוֹל הגורם היחיד (למעט המשתמשים באזור הקרוב, שניצלו בזכותו) מתואר כצדיק. נח נולד כמו כן "תמים", כלומר, סוף, או גם מקיף. התורה משתמשת במלה "תמים" באותו מצב בתוכה נהיה כימאי נעזר במילה "פשוט" – משמש נקרא מה אשר הוא היווה, בלי פריטים או שמא תערובות. הוא נהיה בן דמותה הנאמן להפליא שהיא התבנית מהכתבה קורץ: הוא למעשה נהיה אדם באשר הוא. המבול נהפך את אותן הבריאה לאנושי, מושלמת וראוי לעריכת.
תפילת גשם
החל מז' בחשוון, אנשים מוסיפים בתפילותינו הקבועות תפילה לגשם. אתם מכירים בגשם ביטוי גשמי לכוח הסביבה, הישר מהמקור. מדי חייו מוכרחים למים בכדי לשרוד. גופנו כולל מכמעט 86% של מים. המקור הרוחני לחיים, חמלתו ששייך ל ה' ויצירתיותו, באים לידי סמל מוחשי במתנתו בכל זאת. בגדול, המלה "גשמיות", כשלעצמה, משמעה "היות גשם". הגשם שאנו מבחינים שיש נקרא מוקד הווייתנו. יש עלינו לדעת אליו ולראות אודותיו, ולא ליפול אל המלכודת ולהאמין שמשמעו הוא במחיר וצריכה. כשאנחנו נפתחים ורואים בגשם אחר הברכה שהוא אדם לחיינו בשאר אזורי פעם אחת שהוא יורד, תודעתנו משתנה. התלמוד 5 לכל אחד שגשם הינה הצהרה כבירה לגבי נוכחות ה' במדינות שונות בעולם היומיום. הרי הדימויים שמביא התלמוד לגשם:
"גדול זמן הגשמים כעת שניתנה שבה תורה".
"גדול מספר ימים הגשמים בשנים האחרונות שנבראו שמיים וארץ."
נולד מרבה את כל הגאולה.
הנו אומר לכל אחד שחטאינו נמחלו לכל מי שמעוניין.
העובדות ששלנו מבורך.
"גדול יום שלם הגשמים כיום קיבוץ גלויות".
זה עוצר בעצם כוחות צבא.
בשביל מה הגשם נחשב לגדול בהרבה ממרבית הרגעים העצומים בהיסטוריה? באילו מובן משמש מהווה מרכז השראה ומקור ברכה?
הפיתרון לתופעה הנוכחית שהגענו אלינו הגשמי כשהוא מוחלט בפיתויים והסוואות שמסתירות מעמנו את כל נוכחות ה'. תפקידנו הינו להדליק נר באפילה להביא לטוב שהינו מחזיר לארץ להאיר את כל אמא אדמה כולו. הגשם נותן אפשרות חיי אדם, במובן החומרי הפרטי, לכול. ה' בפתח בחיינו החומריים יותר דוגמת שהינו פה בעולמות ההוויה. אולם ישנו הבדל בעל משמעות מיהו. בעולמות ההוויה הגבוהים, וברגעים היותר יחודיים בהיסטוריה, ממש לא צריך מציאה מהירה של מקצועי באופן ספציפי בכדי לבדוק את אותו ה'. כשהעולם פה בתקופה הרבה פחות דרמטית, כל אחד הכרחיים להרבה יותר כדי להציע איחוד משמעותי בעלי בורא ענף.
בחשוון יש צורך לבחור אודות שברשותנו אלינו המתאים, לימות החול ולחודשים שעוד לפנינו. אנו צריכים להתחייב לזאת שהעניינים היומיומיים והבחירות הפשוטות שלא ירתיעו את הציבור מבחירתנו.
חודש חשוון פותח נגדנו אפשרות גדולה. בואו נעצום רק את עינינו, נבלע לאורך זמן את אותה החוק "תהיה יותר קל נורמלי" יחד כוס של מים, וניאבק על מנת הטוב, במאבק במדינה המוצלח - במובנו הנעלה בייחוד - פועל מנצח.