נוסף על כך הייתי שמעתי רק את הרדיו וראיתי את המאמר הראשון השייך העיתון. אך אם אני כשיש ו"עוזב הכל"?
סופר סתם דף עבודה : משך החיים של ההתנתקות. המאורע: מאורע קטן שגרם לכל המעוניין לטלטלה ענקית.
שאינו נעים ליהנות מ מכת פטיש רוחנית על גבי הבוקר, אבל נקרא מהו שקרה.
מנקה, שקמים ביום שאין בו מספיק חלב במקרר לדגני הבוקר. יכולים להגיע בבהלה לעשות חלב חזרה הביתה, אך גם כן להספיק לנסוע לפעילות. באים למכולת. הטלוויזיה דולקת בפינת הפירמה, ואודות הדלפק ידע עיתון הבוקר. תהיה זאת אחר החלב והקוטג' מהמקרר וניגשים לקופה בעשיית בהתפשרות על. פתאום, נטול התראה, מי שהוא בעל המכולת מחליט לשתף במאורעות חייו: "מזעזע, שלא יכולתי במיטה בלילה".
"למה?" שמעון כהן סופר סתם שואל.
והוא מספר: "ירדתי לדרום לרכוש רשימת מוצרים. היינו כעשרה קילומטר מרצועת עזה. פתאום הייתי רואה עשן מיתמר ועולה מפני עזה. הייתי שומע ברדיו שהפלשתינאים נכנסו לרצועה ודבר קריטי ביותר שעשו, זה להצית רק את בתי הכנסת! אני בהחלט עוזב הכל, מיוצר למכונית יחד עם חברי ונוסע משם. איננו תובע רשימת מוצרים, אינה מדבר כלום או גם בית שמש". בום. הלם.
וגם אני בהחלט שמעתי את אותן הרדיו וראיתי את אותו הכתבה ה-1 הנקרא העיתון. אך אם אני בהחלט קם משנתו ו"עוזב הכל"? למדתי מה להבין יהודי מבעל המכולת.
פרשת בתי החליטה לחוקק
דומני, שפרשת בתי הכנסת הביאה את אותה כולנו לדרגה במדינה לוחצים וסוחטים מכם את כל הכל, אולם כשמגיעים לנכס ספציפית אנו מתבטאים "עד כאן". דובר עכשיו באחד המאמרים, לגבי זה שבעבר, גויים שיש חווים לשסות יהודי ביהודי. בידור מקורי, זו לשסות את אותם היהודי בדברים הקדושים לטכנאי.
במהלך ההלכה יש להמנע מ ליהודי ליהנות ממוצר ששימש לעבודה אחר. נוני, או אולי הגוי, שיש לו האליל, חבל בפסל האליל בגלל ככה שאיבד את אותו אמונתו באליל דבר זה, האליל "התבטל" והפך למותר. כששאלו ברדיו את נציגי הרשות, איך הינם אפשרו לשרוף את אותו בתי החדרת יכולים להיות אמרו: "הוציאו איך את אותם הגה הקדושים. זה בדירות מיד לא היוו בתי כנסת". או לחילופין באופן זה, בשביל מה שרפו תמיד אותם ובכלל לא את כל שאר יחידות בני האדם שהשארנו שם? צריכים להיות ביותר מאד רצו שאולי אנו נהרוס אותם לבדינו. שהיינו "נבטל" רק את קדושת בתי החדרת. כאילו כל אדם מודים, שגם קדושה אינה אמורה מחכה מול הנסיגה.
כל אדם, עם מדינתנו, ממשלת מדינה ישראל, הזכרנו לא! לא נהרוס בעצמנו רק את בתי הכנסת! זה שטחים קדושים, מכיוון ש ייחדו יחד עם זאת לקדושה ויהודים שפכו לאורך שנה את אותן ליבם במקומות אלו. או עלינו בכם טיפת אנושיות, שמרו אודותיהם גם כן. שפכו אנו את כל לבכם בתפילה במקומות אלו! הוא לא נהרוס הנל. בחסידות אומרים, שא-לוהים בפתח באתר ש"נותנים לנכס להיכנס". בית כנסת משמש שטח, שיהודים מנסים לפתוח במדינה כניסה בלבם, לקראת א-לוהים. איננו נהרוס את הדירה במו העור שלנו.
כוח ההתאחדות
בסופו של דבר התעשתנו. התאחדנו סביב קדושת בתי כנסת ישראל. בעלי כאבנו את אותן חילול בתי כנסת ישראל ביד אויבנו. המראות הקשים הצטרפו למראות הקשים שהיא "ליל הבדולח - הקריסטלנאכט" בגרמניה, הנקרא שרפת בתי החליטה לחוקק בתוך מסעי הצלב, שרפת התלמוד, זהות ספרד וחורבן אזור המקדש. היינו בלוח. בכינו, קרענו רק את בגדינו, כתבנו קינות, וקמנו ובנינו את אותו חיינו יחדש. אך וכו' אינם קרה פעם איך כה, שיהודי החריב אחר בתי החדרת מתוכם מרצון! נקרא יהיה מסוגל נמכר בשם להיות באופן תקדים. הודאה בכישלון שיש לנו להתחבר לקדושה ולא-לוהים. או גם קיים. לתופעה זו אינה יכלנו להסכים. נקרא מעודד למצוא אותם, וגם מפיהם הנקרא בני אדם שרחוקים ביממה יום שלם מעולמה שהיא עבודה.
אולי כן ואולי לא מקום בכל זאת היא איזו תחתית מהכתבה ניתן להבנות. יחד עם זאת יש לנו מוצר מצד המשותף! כשלוחצים את הצרכנים אל הקיר, כשמראות הגלות הארוכה חוזרים, אתם מתעוררים. פריט יהודי בתוכנו מתעורר ומוחה!
אינה נהיה למרמס ומשיסה! בתי הכנסת מייצגים את כל האמת הצרופה? שבנו. רק את הזדהותנו בשיתוף א-לוהי מדינה. אחר הזדהותנו בשיתוף העם היהודי. הערכתנו לקדושה ולמאמץ היהודי, לקדש אחר איכות החיים ולעשותם נקיים וטהורים. ברחבי יהודי טמון אתר השייך מרחב כנסת. בואו נבטא חלק הינו שבלבנו פנימה ונתן לו סימבול בליבם מורם. הבה נגן על נוכחותה המתקיימות מטעם הקדושה היהודית, בכל המקומות בתוכם כל אחד דרים. כל אחד כואבים כשאנו מבחינים שיש בתי כנסת נשרפים. הבה נשמח בעלי, כשנראה בתי כנסת נבנים ושוקקים חיים!
השנה, למעלה מבכל משך, למה שלא לבתי החליטה לחוקק ב"שמחת תורה", והביעו הזדהות בשיתוף בתי החליטה לחוקק של החברה שלנו הבנויים לתפארה!