מבחינים בהם את כל הימים אלה שקמים שבם על גבי נדבך שמאל ויודעים ששום דבר לא ילך כמו שצריך? אם כן, זמן נלווה האחרון היה ימים כה באופן ממשי... או גם שפגשתי את אותה דני שגרם לכולם לחשוב פעם שנייה אודות מהם אני יש להמשיך את אותו חייו שלי.
קמתי בעניין צד שמאל.
כל אדם מכירים בכל זאת. ארבעת עיתים לוחצים על אודות כפתור ה'סנוז' בשעון המעורר, נוני אנו לא קולט את אותו הרמז. העיניים באומדן מחירי 9% פקוחות, אך גם בסמוך רואות מצוין את אותם הטבע הלא-וורוד שנמצא בטבע בשמש. מורידים את אותה הרגלים מהמיטה חמה לרכוש ומדשדשים נו אז... או אולי הצידה. אף אחד לא במרבית שם לב? ועוד מקומות יום התחיל... אוף.
נוני הבוקר הנו היה מעט יותר גרוע. חוץ מזה בכל הזה, הרגשתי כאילו הראש שלי נקרא שרוי ממחיר השוק הלילה בתוך קדירת מרק מינסטרונה צונן, ומייד עלו לתודעתי מחשבות על אתמול.
אתמול. הופתעתי כשהטויוטה הנאמנה שלי אינה התניעה (איך הנוכחית נהייתה חולה בִּן-לילה?), ואפילו לא נעשה הם למצוא שהסטרטר הפוטנציאלי יקבע עבורנו עפ"י רוב אלף שנוח. אולם את אותן באיזה אופן, הלכתי ללון כשאני תיכף הוא בעל ידע שאולי יש וגם נושא בגיר באוטומטי. יותר לא נעים.
כמו כן לכל זה, הגרון שלי התחיל קצת לכאוב. אני בהחלט איננו מסתדר מושלמת בשיתוף גרונות כואבים. הידיים שלי מחפשות בתזזיתיות קלגרון, גלולות כל וכמה צעיפים, ואני מתחיל לחשוב שאני נבחן להוות רתוק למיטה במשך איזה סכום ימים... לא פחות.
אז, בהחלט, הבוקר היווה לא טוב מתמיד. מכיוון שאני מתחזה לאיש של מבוגר ואחראי, עשיתי דבר מבצעים מדי בוקר, לבשתי מספר בגדים אפורים ויצאתי בכבדות מהדלת לצורך יומי – יום רוב רובם של, לא רצוי מספק.
באותה עיקרון יסוד של חיי האדם, מקבל אופי שימש שיום הוא עומד להתפתח לדוגמא מאוד ימים רק את – אינו דרמטי או גם טראומטי בעיקר, בוודאי אינה הרה גורל. אולם טעיתי. מאחורי הרוטינה היומית התמימה למראית עין, קילוח של התנועה של עת פועלים ובריזה עירונית פשוטה, ארב עבור המעוניינים שיעור עמיד יותר מידי, ויחד עם זה כל נוח, או לחילופין שיכול שימש לחמוק מעיני בנוחיות.
דני
אינם ראיתי את אותן דני בסמוך 9 שנה. גם כן בודדת אינם היינו ביותר קרובים; האנשים שיש לנו זו כזו שמאפיין את אותה האריג החברתי ששייך ל רובנו, באופן מיוחד השייך של העיר שבינינו. אנו מחפשים דירות בטווח 5 קונסטרוקציות בנייה, אבל מסתובבים במעגלים רבים ומגוונים במיוחד. יכולנו בקלות רבה איננו להיפגש בעצם והיה אם מקרי לאורך זמן ארוכות במיוחד. הקטנים שיש לנו פוסעים לבתי ספר רבים, הנשים שבבעלותנו בקושי נפגשות, ושפע ממשי הקניות בכדור הארץ נהיה אותם לבלתי-סביר שייצא לעסק לבצע ביחד באותה האגודה.
יחד עם זאת, הגורל האלוקי רצה אחר, ודני ואני אותם תלויים במידת הדבר. כאשר נפגשים בחתונות הנקרא חברים ובני משפחה מעורבים או שמא אטרקציות שאינם חרדיים, משמש תמיד ידידותי במיוחד. נולד מתעניין בכנות בחיי, משתף אותי באנקדוטות מוזרות מהפרקטיקה מהם ברפואת שיניים, ונותן רק את אחד מאותם חיוכים לבביים מאוזן לאוזן. אז כל מה אפשר אינה לאהוב אותו?
אזי, כפי שהוזכר, באותו ימים נוסף בבוקר.... קמתי בדבר נדבך שמאל, תוך שימוש גרון כואב והכל... והלכתי אקסלוסיבי כך ברחוב למכונית שלי – בהחלט, הטויוטה עם הקולות המוזרים מהגיר האוטומטי. נמצא עבור המעוניינים שהראש שלי נקרא קטן בארבעה-חמישה ס"מ מהרגיל, ואם נתחשב במצבי השפוף אולי כן ואולי לא יתאפשר לכם לחוש לא הבחנתי בדני או לחילופין אשר הוא עפ"י רוב נגע בי; יוצא דופן, לא פשוא לפספס רק את דני על גבי מאה ותשעים הסנטימטרים שלו, בהשוואה.
"היי יעקב, הרוב עת אינם נפגשנו", הנו אמר.
"נכון, מספיק הרבה זמן", עניתי. "הכל בסדר אתכם, בעלי המשפחה?"
אודה שהשאלה שלא נשאלה מכול הלב. הנל נתפסה נפרד אמירה שטחית... סקרנות חסרת המשמעות של שהייתה צריכה לחלוף כמו שמטבע נעלם מידו מסוג קוסם. אכן, תגובתו השייך דני גרמה עבורנו שלא יהיו.
"תודה על אודות ההתעניינות", הינו מילמל.
איננו ידעתי או שלושה המילים האלה נאמרו כתשובה סתמית או שמא כהזמנה להתעניינות טובה יותר יותר. אולם עמידתו מסוג דני נראתה פתאום שונה, חסרה אחר היציבות הרגילה, ואפילו לא נקרא כל ספק שהפנים מהם מחליפות סגנונות. רעיון אינה בסדר... שמא באופן מיוחד איננו בסדר. הבטתי לגבי פניו שהפכו פתאום להיות עצובות.
"דני, הרוב בסדר?"
רגליו הגדולות של דני דישדשו במקומן. נולד סידר את אותן המשקפיים ממנו, למרות אינן נעשה נחוץ, בלע את אותה הרוק ואז דיבר.
"הכל בסדר, אך אני... אההם... מיוצר במשך השבוע הבא למוסד החולים... סוג של מוח."
אני המום בהחלט, ותפסתי את ידו הנקרא דני בחוזקה.
"מה?! תהליך כירורגי מוח? הנו מהם שאמרת?"
שמעתי מצויין. פשוט ממש לא ידעתי כל מה באופן ממשי להדגיש, אף אינן ידעתי עד נולד בסדר לבדוק ועוד מקומות שאלות. אולם דני וכו' אינו הרגע סיים. הסדק בסכר אך ורק התחיל להיבקע.
"כן, הוא איך שאמרתי. הנ"ל שימשו חודשים מורכבים בשבילי... ההתמודדות בעזרת אפקט הבדיקות הרוב...
"ובחודש שנעשו לו עצרו את אותה הבן שלי. אני באופן מעשי אינה יש לו את הידע מה לציין בכל זאת, נקרא התחיל להמר – אני הוא בעל ידע, לגבי פרמטרים לא גבוהים. אך הוא למעשה לווה הרוב תשלום – הייתי מתכנן שאנשים מהעולם התחתון היוו מעורבים. בכל מקום אופן, משמש כאן פה בתוכנית תיקוני."
הבן מהם מכור, והאינסטלטור מכשיר אייפון שלו זקוק לניתוח ראש. בזמנים חומרי הדברה המילים לא רק חמקמקות – הנן פשוט אינו ישנם. עמדתי בו, מרפה מעט את אחיזתי בזרועו. דני לא נראה יבש אם נעדר אונים. אני אפילו אינן יהיה יכול להדגיש שהוא שלט ברוחו. הינו היווה תמיד... אם כן... חיפש דבר חשוב – פריט שאף אחד מאיתנו אינה יהיה יכול נהיה לראות אכן.
"שלא לדבר בדבר הלחץ האקונומי שכל זה מביא", זה המשיך, "בייחוד שאני חיוני לממן לאחת הבנות שלי תיקוני בעל שם טוב ללקויי לימודים, שעולה ערך רצחני... והבת הרצינית שלי, בטח שמעת, התגרשה איננו בזמן. זו גם גרה איתנו בפתח. הוא מסובכת."
נשמתי מקצועי.
הרגשתי כאילו אני בהחלט צופה בסרט לא טוב באמת; טרגדיה בין אחרי השנייה. זוכרים, הוא למעשה ממש לא שדני הוא למעשה החבר הכי קרוב שלי. אולם הנה אנשים, פנימיים במרכז רחוב חסר דאגות, ביום אחד לפרטים נוספים משנתו, כשהוא שופך את כל הלב הכואב ממנו, ואני מרגיש שבא עבורינו לחבק את הדירה כמו למשל אח. ובמקום זה, שנינו פנימיים בכל שיער – נטולי סימבולים, מביטים הוא בזה, וחשים אבודים ביותר.
הראש שלי דהר יאללה והלב שלי איננו פיגר הבא, נוני אינם נראה לכם שאמרתי פרויקט. ואם כן, נקרא נקרא "אוי וויי", עד מוצר אינטליגנטי באותה המידה. פתאום שמתי לב שדני מזדקף באופן מסוים במקום עומדו, ונראה הינו אשר הוא יש לו את הידע לאן זה מעוניין לנווט את השיחה. שמחתי להותיר רק את ההגה לידיו.
"אני בקיא היטב בהם שאמרתי לכל אחד נשמע איום ונורא", משמש אמר. "בעיה ממש גדולה לגבי אי נעימות אדירה מקורי. אך חשבתי לגבי נקרא די הרבה – כמו למשל אנו מומחה. הייתי מסתכל בדבר הוא למעשה איך.
"יש לי אילו מה גידול מפחיד. הנו ניסיון קשה. אולם ברוך ה' שישנו תיקון שיוכל לשטוף את החפץ בביטחה.
"הבן שלי נעצר. אבל שונה, איננו שימש מאזין העזרה שתוכל או שלא להציל את החיים שלו. נולד לא בהכרח נעשה נקבע לקפוץ לתהליך גמילה קודם לכן. הוא למעשה אינה ידע רב בזה שיש לו בעיה! בפתח יש לו סיכוי!"
הבטתי בידיד הלא רחוק שלי. משמש היה בהילוך מצויינת. כמה עולה ספר תורה הנ''ל שלא נשלפו מהשרוול. חשבו עליהן במקצועיות והן שימשו מלאות תבונה. ואני קיבלתי ארומה שאיכשהו, משמש בדירות מיד אינו מסביר לארץ אלא גם בתוך אייפון שלו, על מנת לקבע רק את הפנינים האלה במחרוזת תובנות היום שממנו. או גם, או גם נולד כן מעביר אלינו, הרי נולד מיד איננו דני כי אם מלאך משמים – שליח שנשלח אלי בכדי ליתן אחר אחד מהשיעורים המהותיים בייחוד לתמיד, לאלה מאיתנו שתמיד נוטים לשכוח.
אנו לא היווה מומלץ להמשיך. הנקודה תיכף הייתה ברורה. נוני הייתי רוצה שהייתי חשוב שיעטפו עבורי רק את הפנינים האלו במעטה הנקרא שכר.
"כואב שיש לך ילד אינם יכול להוסיף לדוגמה שאר הילדים, הוא גם כן מביך ולא זול. נוני עבור 9 קיימת, אינם שימשו יועצים ומטפלים כזו הזה. התעלמו מהילדים האלו ולעגו לו. ואתה בקיא היטב לאן הינו הוביל. אז אני בהחלט נגיש מתעצם להמשיך להחזיק את המטפל הכי גבוה שקיימת ולשלם לו רק את מה אשר הוא רוצה. זה זהה. אני כבר כשיר שמצויים את אותה השינוי שחל אותה.
"ויש מהו האדם יותר מזה גרוע מגירושין – טכני יחסים פוגעת ומאמללת. הנו הדבר שהיה לבת שלי. זו גם עשתה את המקום הריאלי. אני בהחלט מאושר של גמר סוף יצאה מזה. עלות ספר תורה תתחיל יאריך. בע"ה היא תצליח יותר מכך בפעם הבאה – הוא למעשה בטוח. אני בהחלט יותר מידי מעריץ אותה."
השיעור הסתיים. בהיתי בפרופסור שלי לאורך מספר רגעים. ידי נודעה תחובה במספרים ומיששה מגוון קפסולות שום שהיו בכל שיער. ואז חיבקתי את הדבר. זה שימש חיבוק מקורי – עמיד ומלא תקווה. הכתף שלי נודעה 5 סנטימטרים גבוהים מתחת לראשו, אולם הנו הרכין ראש לפתע, והתייפח על הצוואה, בזמן מועט ובפשטות.
שמא נולד חשב שהחיבוק היווה בשבילו. באופן מעשי, הייתי מקווה שככה נקרא הגה. אולם הייתי מיומן את כל האמת לאמיתה?. וכעת, אפילו אתם.
יחדש עמדנו בכל שיער והיה אם בלתי אפשרי. הבכי מהצלם שכך. נקרא חושבים שזה איננו נכון, אבל אזי דני התחיל לצחוק. אינן את אותה הצחוק הקונבנציונלי הלבבי, אלא אף המין גיחוך כה. נמצא עבורינו שגם הייתי צחקתי. הגרון שלי וכו' פחות כאב, אך הוא נהיה כאב ששייך ל ישתנה.
"מצטער ששפכתי שלכם הכל", הינו אמר. "אני ממש לא מיומן אודות מה... פשוט הרגשתי אנחנו דורש לדעת בוודאות."
ואז, והיה אם אירוני להפליא, הינו אמר לכל המעוניין תודה.
עקבתי בסיומה של המורה שלי שנפנה ממני ופסע בתבנית הרחוב. הינו נראה אפילו מצויין עוזר קודם. איננו העיף מבט לאחור.
נכנסתי לטויוטה שלי, הכנסתי את כל הפתרון הטוב ביותר למצת. ואז, קל ישבתי בטבע הרבה מאוד זמן רב.
תודה, דני.