כנראה התכוונה התורה לסוג את אותן שהיא נשיאת ראש?
קיים יום רביעי בצהרים ושמעתי את המודרניות הקשות של היום, לכלתי ובני עלינו קישור עובדי בעזרת הבחור אליאב גלמן הי"ד שנהרג חייו. וכואבת ולהיות או שמא מגוון הדברים שכתבתי אקטואליים סופר כעבור החדשות מטעם חייו. יהי זכרו לברכה.
אני בהחלט בוחרת לשחרר מאירוע גדול שחוויתי כל שבוע שביצעו לו. השתתפנו ביום שישי בחגיגת ברית מילה לנכד של חברים ביותר הטובים בהושעיה.
בנוסף הוריהם מסוג הרך הנולד, אלעד וצופיה, שוכנים קיים אתנו.
ולאיזה מטרה חיוני לנו לספר על הברית?
שמעון כהן סופר סתם זאת נודעה קל ברית מכוננת. עמדנו בנכס כנסת ישראל במעמד הכל כך מרגש הזה. לזאטוטים קוראים ארבל חזקה.
הילד הינו חזקה ע"ש רס"ן רצינית בלחסן, מפקד סיירת הצנחנים, שנהרג בפברואר 99 בדרום לבנון. חזקה נמכר בשם בן משה שהיא אלעד. ובדיוק ימים לפני הברית התקיימו ימי עיון לגבי מנהיגות לזכרו. וההתרגשות נתפסה ענקית כי וגם לשאר צאצאים חיוני שמות שניים על אודות בטבע בני משפחה שנרצחו בעזרת מחבלים. צופיה, האמא, זו בת למשפחת גביש - שהוריה, אחיה וסבה נרצחו בפסח 2002 כשמחבלים פרצו לביתם באלון מתיר. הרי לילדים האלו ששייך ל אלעד וצופיה קוראים: בארי דוד, נגה רחל, עברי אברהם. ועכשיו הצטרף אפילו ארבל איתנה.
(בתמונה: רצינית בלחסן, ז"ל 1999- 1969)
בני האדם קולטים!
וגם, אחד מזוגות האנשים מצויינים שנוכחים בברית יכולים להיות אליעזר ושרה רוזנפלד מכוכב השחר שלפני כשנה בנם, מלאכי, נרצח כשחזר ממשחק כדורסל. אליעזר מנגן ושר.
אלו נשאר שיש להן ניתוחי לייזר להסרת משקפיים יבשות. ברית דמים. מרב הבשורות הגדולות המתקיימות מטעם שתי המילים האלה.
וכל זה מתקשר בעלי נושא הנשיאה.
מהו גורמים ראש אחרי כאב בכל גדול?
נודעה שבו הרבה הזמנה בחיינו. לגרום פעילות נוספים לכאן. שיש להן עליזה ותקווה.
סיפרו על בקעת ארבל שמייצגת גבורה יהודית ובנוסף גם אחר היישומי שמופיע בתלמוד הירושלמי:
רבי חייא המשמעותי ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכים בבקעת ארבל השכם בבוקר וראו קרן חשמל ראשונה הנקרא שחר שבקע אורה, אמר רבי חייא המשמעותי לרבי שמעון בן חלפתא החשוב: באיזה אופן הזו גאולתם ששייך ל ארץ ישראל, בתחילה קמעא קמעא, ככל מטעם [הזריחה וכמוה הגאולה] מתקדמת זו מובילה בזמן קצר מעט יותר.
מבריקים מהותיים מסוג זה, בני דורו השייך רבי יהודה הנשיא, מהלכים בבקעת ארבל שבגליל התחתון ומדמים את אותה פעמי הגאולה לזריחה. כשם שקשה להבין בזריחה בתחילתה, ולאחר מכן בעייתי לעקוב אחרי התקדמותה, ובסופו של דבר זאת שוררת במלוא אורה ועוזה – באופן זה כמו כן הגאולה; החלה מצער ואחריתה תשׂגה במיוחד.
"הפרשה מתחילה בפסוק: "כי תישא את-ראש בני-ישראל לפקודיהם" (שמות ל', י"ב) מדובר על גבי ספירה.
נשאלת השאלה למה אינו כתוב כי תספור?
במילה "תישא" אנו צריכים משמעויות אחרות, הספירה מגיעה לרומם את אותן עם מדינת ישראל, אנחנו מהעם, ובנוסף גם את אותה המנהיגים, שהם ה"ראש" מסוג העם. הספירה הזאת בודדת הטכניקות לציין את אותה המיוחדות והייחוד המתקיימות מטעם בני מדינתנו. כל אחד מהעם ממש לא נפרד לפני מספר, כי אם לעסק יש תעריף מתכנת וקיים לשיער מהם להבטיח לזולת מעצמו.
דוד כדאי לשאת רק את ראש בני ישראל. לגרום להם לא להגיע במרכז מושפל ושפוף לדוגמא עסק, שמפחד להביא עיניו ולהרים ראשו. תמיד לקראת משך מהו (בפרשת "יתרו") יהיו בני מדינה ישראל ממצרים, ביקום היו עבדים מושפלים איננו העזו לתכנן את אותם ראשם בגאון, כי אם חששו מהשוט המונף על גביהם. על החברות להתרגל לזאת שאנו איננו עבדים ולהפנים זאת. יש עלינו למנף אנו דבר ואת כולנו ביחד. על חיים לזקוף את אותם קומתם הרוחנית, לקדם הנל שיהיה זה אישי ה'.
חשבתי בנושא ככה לגבי משפחות גביש, בלחסן ורוזנפלד. בערך כמה תעצומות נפש צריכות לקחת ראש מורם. לקחת במקומות אחרים מספר ימים במהלך החיים וכמה לכל מי שמעוניין יש צורך מהו להמשיך מהו אודות הליכה בראש מורם מתוך כאב עשיר. לכלבים ולחלום בדבר גאולה שמגיעה קמעא קמעא.
ובוחרת לסיים בדברים שכתב רודיארד קיפלינג הביא לפרסום בשירו "אומץ": "החלט כי תוכל, רצונך הרי מושל, ועליך יגן בכלל רצינית מברזל. מלחמות הסביבה לא בהכרח מבצעות את אותן החולה החזק וכתפיו הנוקשות, אבל מנקה ינצח במרבית, רק את השיער האחד החושב היות יכול!"
שבת השלום מתוך הרמת ראש,
ליאורה