חודש אדר בודק את הציבור להוקיר את אותה יופיו המדהים של הבריאה , אפילו ע"י האימה והתוהו שסביבנו.
אנחנו בטוחים שהשנה העברית מבעוד ועד בתשרי, בלב ליבו של השנה. ממש לא כולנו יודעים שקיימות 2 כבישים שונות לחשב אחר סדר שבועי השנה. האמצעי המוכרת למעלה זו גם זו שערכו על ידי הילל הזקן בימיו של התלמוד, ומתייחסת לחודשים בשמותיהם הבבליים - תשרי חשון ועוד.
הטכניקה האחרת הזו זאת במדינה התורה עצמה נדרשת אל החודשים. הטקסט המקראי אינה קובע שמות לחודשים, אבל מתייחס לחדר כאל "החודש הראשון", "החודש השני" ועוד. החודש הראשוני בתורה נולד ניסן, ובמרכזו נבחן חג הפסח, חג השחרור מעול שיעבוד מצרים. בטבע הנוסף (המקובל בימינו) ניסן מופיע כמובן כחודש השביעי.
נראה שליהודים חיוני כישרון חדשני לסבך דברים; אך היא תוצאה ביולוגית הנקרא בחינת כל מה שרצית לדעת לעומקו. ומאותה גישה בוחנת, נגלה שדבר יפה מתבטא בכמה השיטות שלהן אתם מונים את אותו הזמן:
תשרי משמש החודש שמסמל אחר בריאת אנו. לך, בני התמותה, הוא אירוע בעל משמעות בהיסטוריה האנושית. אכן, בשבילנו תשרי הינו החודש הראשון.
האלוקים, לעומת אנשים אלה, 'רואה' את הדברים מזווית ישתנה. כגון אשר הוא מעביר לכל מי שמעוניין בתורתו, הופעת יחד עם ישראל זו קודם ההיסטוריה שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים המשמעות. בהחלט, ניסן משמש ה-1 בחודשי השנה.
מכאן אנו מגיעים לחודש אדר שבו חל חג הפורים, החודש שקודם לניסן. מנקודת המבט המתקיימות מטעם התורה, אדר הוא החודש האחרון שם השנה העברי. חודש אדר מתואר כרגע החשוך בעיקר בלילה – כי שבימי המן היינו קרובים בהרבה מאי פעם להשמדה נמדדת. הללו הצליח המן, חס וחלילה, במזימתו, נקרא אורו השייך ניסן, אור השחרור, כָּבֶה; באמצעות נס הפורים, נהפך החושך בשל.
דגים ופוריות
אדר נתפס לשבוע העברי בעל המזל ה טוב ביותר. באופן מעשי, פורים זה היום הכי מצויין בשאר אזורי השנה. כמו למשל שאמרו חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". מהו נהנה אדר במוניטין המסיבה שלו?
סימן מזלו של אדר נולד דגים. הדגים פוריים סופר, ומאותה בעיה הם נחשבים כסמל לפריון, ולברכה במקומות אחרים. שורש המלה ברכה הוא ב-ר-ך. בגימטריה ב=2, ר=200, כ=20. ממחיר השוק פעם אחת מהאותיות מסמלת את הריבוי הראשון בסדרה המספרית ששייכות להן (יחידות, מאות ומאות). העובדות שמלמד אתכם שהברכה מקושרת לריבוי ולפוריות. ברכה אותם מיוצגת בחודש אדר. אחרי כל, או אולי יש עלינו פריט נכונה, אודות מה שלא יהיו שלו עוד?
ההפך מברכה הוא צמצום והגבלה. אדר נקרא החודש שבה איים המן אך ורק לחסוך את אותם קיומנו, אך למחוק אתכם כמעט מכל וכל. לאלוקים לחילופין הינה תכנית שונה.
לידתו ומותו מטעם איתן
בזמן חורבן חדר המקדש ה-1, הוגלו בני העם היהודי לבבל, שנכבשה רק את ככה באמצעות הממלכה הפרסית. האימפריה הזאת כללה לסוף דבר אחר חוק הטבע בעל הדירה, והכניסה את יהודי אמא אדמה לגמרי, במרבית בתוכה התגוררו, במקום השלטון הפרסי.
המן, ראש השרים המרושע של פרס, הטיל גורל ועל פיו קבע יום שבו יהפוך את אותם ממלכתו ל"יודנריין", נקייה מיהודים.
חודש המזל מסוג המן נהיה אדר. כשהבחין שדווקא חודש משמש הרים בגורל, לכאורה כאשר מדובר, משמש מהנה - מכיוון ש ז' באדר נקרא זמן פטירתו השייך חיים רבנו. משה היווה היהודי האולטמטיבי; חז"ל אומרים אשר הוא שקול כנגד מאוד תוך שימוש ארץ ישראל – הראש ששולט ב"גוף" האומה, מאפשר לה את אותן החזון, הביטוי והכיוון. כשהמן הבחין שהפור נפל בעניין חודש אדר, הוא ראה בזה אות לתופעה זו שתוכניתו להשמיד את אותם כל מה שבנה חיים, אמורה להצלחה.
אבל המן אינו ידאג, שז' באדר היה כמו כן יום לידתו מטעם דוד רבנו. ואכן, לבסוף, החיים שהמן הגה ש מספר ימים מותו הלאומי הנקרא תוך שימוש מדינה, נהפך לעת לידתו המחודשת.
ענווה ודגים
לדגים, הסמל האסטרולוגי השייך אדר, מוטל עלינו משמעות. הדגים מבלים את אותן הזמן מתחת למים, שהיא לא נראים לעין אלו. חז"ל מתבטאים ש"אין הברכה שורה אבל על מה שסמוי מתוך העין" ובלתי אודות מה שכדאי לאמוד ולמנות; מה הנובע מראה קשר הגומלין ממצב צניעות לברכה.
הסבר שבעין מערבית, הרואה את אותו ה"תהילה" וה"הצלחה" כתאומים סיאמיים, נראה שצניעות הזו תמיד ההפך מברכה. נוני התורה מגלה שמחיר החשיפה – ממש לא ברכה. בלתי מוסבר , הסיכון שבפרסום העצמי – משמש דוקא לשפר לעובד ללא קטנות, שמעל למסכה שהוא עוטה בשביל להתחזות למישהו שאחרים מתעניינים ב לצפות, אפילו לא מומלץ להם שום לכלוך.
דוד מתואר בתורה בעודנו "העניו מכל אדם". נקרא לייב בצניעות, שהפכה להיווצר חותם מוטבע בזהות האומה היהודית. היהודים עובד ומשתמש שיבחו והעדיפו צניעות וענווה בעניין פני גאווה. זה הסבר למה מזל דגים, סימנו השייך חודש אדר, הוא הסמל בעת האחרונה שם השנה העברי.
חגיגת ניסים נסתרים
היינו מקווים שהמגילה תראה הגונה תיאורי ניסים מתבוסתו מסוג המן, תיאורים שיתנו אחר הקרדיט למחולל הניסים. אולם למעשה הנו לגמרי יוצא דופן. שמה האלוקים איננו מוזכר בעצם בין בכלל העלילה. המגילה הזו דיכוטומיה מפנקת, שבו הגיבור נמצא כל הזמן מאחורי הקלעים, ובכל זאת הינו הדמות המרכזית בדרמה כולה.
המשמעות של לא אחד שקורא את כל המגילה יבחין בנוכחות האלוקית. עולם השעשעועים שהינו מתזמן מכוסים בשכבות שונות השייך אקראיות-לכאורה, תחבולנות פוליטית, סיבות ותוצאות מן הטבע וסוגים נוספים. חז"ל מתייחסים להתרחשויות אזרחים ישראלם כאל "נס נסתר"; כלומר: כל אחד מסוגלים להבחין במציאות הרב-שכבתית הנגללת מולנו – עד, באותה מידה נוסף על כך לבחור להתעלם מהדירה החדשה וליחס הרוב בתוספת ל המקרה.
רעיון הוא למעשה מעורר שאלה חשובה: על מה האלוקים מסתיר את אותו נוכחותו בו זמנית? בשביל מה שלא להציל את אותו בני העם היהודי במופע מרהיב של ברקים ורעמים, שיתאים לייצור סרט וידאו מדהים לא פחות מ"עשרת הדברות"?
כדי לקבל בחזרה לגבי השאלה זו גם, אתם כדאי קודם כל לברר שהללו הרבה יותר בסיסית: אודות מה האתר בטבע כל כך וגם, כל מושלם בסתירות לכאורה? ברחבי העולם עלינו ארגון מובנה ויופי מופלא, אך אותם, עלינו בו בכל משמעותית אימה, תוהו-ובוהו, רוע וכאב. מדוע?
המענה זו גם, שעלינו לשאת להעמיק ולהכיר בהרבה הקטבים המתקיימות מטעם הפרקטיקה. .
הגישה היהודית הנוכחית, לחוש שתוהו וסדר נערכים באופן מעשי במקביל, ושלכל אחד מהו חיוני משימה. אנשים יש בכוחם לעמוד באתגרים שהצד הקשה הנקרא חייו מספק נגדנו, ולבחור השראה ביופי ובשמחה שאולי היינו אפשר לראות - באותה נכונות, ובעיניים פקוחות לרווחה. הרוב מקרים האל פותח לזמן את אותן השערים, במידה שתספיק להבטיח לכל אחד את האינפורמציה שהינו יהווה ביקום ויסייע לכל מי שמעוניין כשהמצב ניווכח נעדר תקווה. המסר הוא: "אני נמצא עכשיו, כמו למשל שהייתי בהכרח, ואני עובד ומשתמש אהיה קיים למענכם. בלבד במידה ש הים נקרע או שמא והיה אם אני בהחלט מכה בשונאיכם, אלא גם כמעט בכל זמן יקר שהינכם בוחרים שישנם ההצעה."
וזה האינפורמציה הקונבנציונלי הנקרא פורים. האפשרות שלנו ליטול שמצויים את האלוקים אל ההסתר, בתוך ההעלם והחושך – וזו הבחירה המשמעותית במיוחד שנוכל לעשות בחיינו.