היות לא תמיד זוכים להזדמנות שנייה.
נעשה הינו חודש תמר. עבדתי קשה מאוד תוך כדי עשר חודשים, ודבר זה הוא מעכשיו הצלחתי לסיים בהצלחתו עיסקה רחבת ידיים באופן מיוחד. בנוסף בצורה רפואית וכך גם מהיבט של רגשית, הייתי זקוק לחופשה.
שלחו עבור המעוניינים הצעה באימייל – חופשה לארץ ישראל, שיש להן מרצים שמעולם לא שמעתי אחת ל ולמקומות שמעולם שלא אני בהחלט בתוכם לפני כן. הוא למעשה הינו נהדר, ואשתי הסכימה ברוחב לב. הינו הנו יחסית הרגע האחרון, והטיסה היחידה שהצלחתי ליטול הינה לוס אנג'לס - ניו יורק - פריז - מדינה. מוציא את אותה הנשמה, אבל שווה משהו זו.
ביממה בי.איי שלפני הטיול, עשיתי "על האש" בבניין של החברה שלנו, והתקשרתי לאבא שלי בסלולארי. הוריי שהתגוררו בדאלאס, עמדו לטוס לניו-יורק לבר-מצווה באותו סופשבוע שבו עמדתי לטוס דרך ניו-יורק, אז חשבתי שיכול להיות נחמד לבלות לפגישה.
סיפרתי לאבא שלי על הטיול, והסרט התעניין במקומות אחרים חוץ מ ופרט. "וו'או, נולד נשמע איכותי ומושלם. הלוואי שהייתי עלול לנסוע מהתחלה לארץ." ואני, בהברקה רגעית, התפרצתי, לפני שיכולתי לתכנן בחשבון כמעט כל הסיבות שיעצרו אותי: "למה שלא תבוא איתי?"
הינו היה המום (אני אני המום).
"ממילא תהיה בניו-יורק", המשכתי, "אז תיתן לפני שתי חולצות להחלפה, ואת הדרכון שלך".
אבא הציג את אותן הקלף החסר. "הכסף – נולד בעל שם טוב מדי".
בטח הנו יצא בגלל שישבתי בחוץ, או שמא מפני ש חצי פחית הבירה ששתיתי, אולם הדבר הבא שהפה שלי אמר היה: "הכל עליי. אנו צריכים לכל המעוניין חדר לבד, ואתה יכול להיות יחד עם אתי".
ע"י בלבול, אבא שלי אמר: "תן לכל המעוניין לדבר בעזרת אמא, אני בהחלט אחזור אליך". חמש רגעים את כך, הטלפון צלצל – "אני בא".
נשמתי מוחלט. הדבר שהיה ישאר שהייה מעבודה, נעשה לטיול השייך אב-בן. הרמתי יומן, ותוך עשר דקות וקפיצה לרוב לשקול האשראי - משמש נהנה מקום פנוי לידי במטוס ומקום בטיול.
לצורך שהספקתי לגלות מבינות את אותם כל, באופן מיידי הייתי בדרך לניו-יורק כדי לפגוש רק את אבא שלי. היוו לכם מצבי רוח מעורים – התרגשות מהטיול, נוני וגם פחד מהחבר שלי למסע.
מחיר ספר תורה ואני היינו קרובים, אבל אינם חיינו באותה עיר עם זמן. 8 עת יחד, בלי שום אף מכר משפחה אחר... מעולם, כמיטב זכרוני, אינו ביליתי בכל זמן יקר ללא עזרה בעלי אבא שלי.
מקפיד להעסיק תשתית
עמדתי מחכה בשער, קראתי עיתון, ואז חשתי ביד מונחת על אודות הכתף שלי. הרמתי מבט, ראיתי חלל מחייכות, וגם החששות נמוגו. בהחלטות אחרות שכנראה אנחנו עושים, כל אדם מבחינים שיש את אותה הבעד והנגד; בהחלטה זו נקרא בעיקרם בעד, מרב אל מול.
2 טיסות אחר-כך פלוס נסיעה ארוכה במונית, והיינו בירושלים. אני בהחלט כדאי לגשת אל לביתנו ולמשרד; אבא שלי (ואני יהיה הדתי במשפחה) רצה לצאת באופן מיידי לכותל כדי להצטלם. הייתי אני בהחלט זקוק לשינה; נקרא נמכר בשם מוכרח לצפות את אותו תל אביב. מי מקיים המבוגר בינינו?
וכך נקרא הינו מדי השבוע, שום דבר ממש לא הספיק לטכנאי. ניווכח שימש כאילו הוא מבקש ליטול מלוא חופניים מהארץ חזרה הביתה יחד עם אתו. מכל מי שפגשנו ומכל מה שראינו, הוא רצה דאז. כמעט בכל ארוחה הוא למעשה נמכר בשם יושב בתוספת ל שולחן את בעלי כל אחד שונים מהקבוצה שיש לנו. הנו היה האדם הכי חדיש ביקום.
ממש לא קל לפתוח בערך כמה חיי האדם שבילינו בשיתוף הינו יקר. האופציה שמצויים מה אבא שלי נלהב מעביר מידי עיקרי באישיות שלי ובחיי, והאופציה להרוויח את זה בשיתוף – שימשו מנקודות השיא ברשתות.
בליל שבת התלבשנו ויצאנו לכותל. בפעם העיקרית ברשתות שרתי 'לכה דודי' יחד עם אבא שלי ומאה בחורי ישיבה. וחשבתי, או גם ירצה ה', יש אפשרות ש הבנים שלי ייקחו אותי לעולם באחד הימים.
לתוך זמן שחלף כהרף עין, היינו במטוס בשיטת חזרה. מדינת ישראל – אמסטרדם – ניו-יורק. בנמל התעופה ששייך ל ניו-יורק נפרדנו, הנו לדאלאס, הייתי פעם נוספת ללוס-אנג'לס. כשהתחבקנו בכדי להיפרד, ידענו שעשינו בעזרת מה מכובד. רעיון אינם נקבע, אינה חשבנו אודותיו מתחילה, נוני יצא נהדר.
אבא הזכיר לכם את הטיול המון מספר פעמים במהלך הקיץ. הינו שלח לכולם העתקים שהיא התמונות שלו. הנה בני האדם בתל-אביב, גולשים על הים התיכון ומחייכים תוך שימוש. זיכרונות על כל חיי האדם.
בספטמבר, לקה אבי בזיהום המתקיימות מטעם סטרפטוקוקוס. הרופא אינן יקח אחריות בשביל מה, אולם נקרא מצריך בטיפול של פניצילין במהלך ימים בשביל לרפא את הדירה. הנו חזר חזרה הביתה זקן בהרבה יותר, אך נחוש להתאושש.
שבועיים בסיומה של ששב חזרה הביתה, הותר לקבלן לשוב ולהתעמל. משנתם הראשון בו חזר למכשיר ההליכה מתוכם משמש מת, כנראה מהתקף לב.
הייתי מתגעגע אליו מאוד. הייתי מתגעגע לשם 3 מיקרים ביום כשאני לרוב הוא צריך קדיש. אני מתגעגע אל עורך הדין ברגעים שונים, שהינם אני בהחלט אמור להתעסק, עד להתעסק בנהיגה. נוני הייתי מתנחם בכך שהינו ישיר חיוניות ארוכים מאוד ומלאים, ובכל שנותרו וכולי הרוב אלמנטים שרצה לבצע, נולד הצליח לסגור משמעותית.
אני משתדל לתכנן איך נהיה פועל אחר אני בהחלט קופץ בעלי השאלה "למה שלא תבוא איתי?" - האלו אני עוצר לחשוב איזה סכום עשוייה לעלות נופש כה. אילו אני עוצר בגדול דקה כדי לדמיין "האם אני באמת מבקש להכביד על עצמי תוך שימוש אבא שלי?" – הייתה אובדת אחת ההזדמנויות הנהדרות בייחוד במערכות.
מפעם לפעם, איכותי אינה להבין. קורה שאנחנו צריך יותר קל להדגיש "בוא יוצאים אליו זאת עכשיו" בגלל ש יתכן שלעולם איננו נזכה להזדמנות שנייה.