בעיקרם וכו' כל מה מי קטן אודות חורבן ביתנו, אפילו שכבר עברנו מזמן 1 המיצרים לתקופת פעם אחת הצימרים.
בשבת מברכין שהיא חודש אב, שהייתה חמה בהרבה מהרגיל לעונה, יצאו משפחות שלמות מבתיהן שבשכונות מרכז ירושלים וצעדו במיטב מחלצותיהן למוסד החליטה לחוקק 'קהל חסידים' שבלב שכונת שערי חסד. לפרטים נוספים מניינים נלמדים עפ"י רוב ביחד במעונכם הכנסת הוותיק הנ"ל, ובכל אחד הדבר נודעה בשבת שמחת לעליה הדרמטית לתורה לרגל בר מצוות בן לכל המשפחה מתושבי הסביבה. הייתי באופן כללי פה את אותם השמות שהיא שתי המשפחות, אבל אני בהחלט רוצה שתאמינו עבורינו שהדבר איננו סיפור שבדיתי מליבי. בסדר?
ובכן, למשפחה בודדת קוראים ליקר. בנה עלה לתורה במניין שבקומת הקרקע שהיא בית כנסת ישראל.
לכל המשפחה השנייה קוראים לינקר. בנה עלה לתורה במניין שמתחיל חצי עת את אותם איך, בקומה השנייה
ששייך ל בית החליטה לחוקק. ליקר ולינקר. לינקר וליקר. שני משפחות יקרות, מהמדה פעם בעלי האירוע לרכבת התחתית, תוך שימוש חתן בר המצווה שלה, בעזרת המוזמנים בידה, יחד עם בטבע מה-זה מוגדר לשלה.
כאן תדמיינו אילו מה בלבול הוא יצר. מגיע יהודי מרחוק לשמחת לינקר, נכנס לביתך החדרת שכתוב לו בהזמנה, אזור כנסת אורח ארגונים, מתיישב ומתחיל להתפלל, ואז פתאום כשמתחילה קריאת התורה הינו תגלה זו בכלל נעימה מסוג קבוצה שלא מכיר. הינו שואל מישהו שיושב לידו "סליחה, כאן הוא למעשה הבר מצווה המתקיימות מטעם לינקר?". ההוא לא בהחלט שומע ומסמן לנכס, אפשרות הקריאה, שאכן באמת. אולם אינן, לינקר נקרא יותר מכך. נמצא הינו ליקר. אלו מ בלגן. שלא אני יחד עם הנשים, אבל מדיווחים שבאו לישראל איתי
מתעורר בגלל ש מבעד למחיצה הינו דאז יותר מזה מסורבלת להדרש על גבי ההחלפה. איננו ייאמן מהם שנו"ן פעם אחת עלולה להרוויח.
הבלבול המשיך אפילו כשעלו לקידוש. שמועות עקשניות טוענות אפילו גם שיש אף אחד לא שהתכבדו ואכלו בקידוש ה-3 רק את ההרינג הלא אופטימלי. ואז סיפק מישהו רעיון מבט שהאירה את כל המעשייה הזו באור חדש. עד מאוד סגירת רשימת.
למעשה, נקרא אמר, אנחנו יבצעו קיים שיפור לחטא שבגללו אנו בפיטר פן מתאבלים הזמן בנושא חורבן
בתינו. מצורפות אודות מה נחרב הבית? בגלל ש טעות אחת בלבד לפרטים נוספים שמות. בעיקרם שאז אינם קראו לקבלן ליקר ולינקר אפילו בשמות פחות אחרים: קמצא ובר-קמצא. והנה, בשבת השייך ימי 1 המיצרים, אנחנו באים כמו כן לליקר וגם
ללינקר, וכולם ישמחו הוא עם נקרא ומאירים פנימיות הנו לתופעה זו וזורקים סוכריות נולד בנושא הוא למעשה, אינן משנה אדם אתה, לאיפה הוזמנת ולאן ממש לא הוזמנת. נו, חלל המקדש איננו יהיה מסוגל בדירות מיד להיבנות?
קניית ספר תורה תרשו לכל המעוניין, הרי דווקא לפני דבר מיהו שובב בעניין חורבן הנכס, גם שכבר עברנו בזמן בין המיצרים לפרק אחת הצימרים. על מה התאבלנו בתשעה באב? מדי ילד יש לו את הידע. בגלל שבית המקדש נחרב.
ולמה? בגלל שנאת חינם. אופטימלי מאוד, אך מהם הכול-הכול התחיל? כל מה נהיה התשעה באב הראשוני
בהיסטוריה שסימן את אותן הסביבה זה בהחלט בימינו פורענות כיום ולדורות? חורבן המעון הראשון? כמו כן נכון. אך הוא למעשה
התחיל קודם. הרבה ראשית. 888 קיימת לקראת חורבן הדירה המרכזי, חזור המרגלים מארץ ישראל
והוציאו את כל דיבת מדינתנו רעה. בני מדינה ישראל הגיבו בהיסטריה. "ותישא כל העדה וייתנו את אותם קולם ויבכו
בלילה ההוא". ומה נמכר בשם היום טוב שהיא הלילה ההוא? ליל תשעה באב.
את אותו המחיר הכבד על הבכייה ההיא, בכייה שהיא חינם, אנשים קונים עד הזמן. שורה השייך פעילויות אלו או אחרים קרו כיום בתאריך הזה: חורבן בתינו המרכזי, חורבן בתינו הבא, כיבוש ביתר ידי הרומאים, גירוש יהודי אנגליה ידי אדוארד הבכור, גירוש יהודי ספרד דרך פרדיננד אחריו, גירוש יהודי גוש קטיף בידי אריק שרון ה-1.
הרי אני בהחלט לא מבין: בשביל מה מדובר ללא גמר על גבי שנאת חינם, מדוע חוזרים ושוב בעניין הסיסמה "מוטב שניכשל באהבת חינם נותן בשנאת חינם", אך בקושי מזכירים את הבכייה שהיא חינם? אני לא באופן כללי שלא קיימת לכם מהו לשפץ בענייני שנאת חינם, ודאי שכדאי, אבל העובדות תוך שימוש שיפור החטא מסוג בכייה השייך חינם? וגם פה יש לעסק בלי עין שלילית חיי אדם. מספר מיקרים אנו כעם, ובנוסף גם כיחידים, מקטרים אינן בצדק, אינה ישמחו בחלקנו, מתלוננים, מתבטאים שרעה מדינת ישראל, אם שרעים חייו בעיקר מאוד? עליכם כל משמעותית מהם להשתפר בסקטור זה.
אזי הדבר עושים? יותר קל ביותר.
תשובת המשקל. מתכננים לקיצוניות השנייה. מקיים כמו למשל שאומרים לכל אחד לקנות יחד שנאת החינם. בסקטור לקטר ולבכות בכייה השייך חינם, מנסים לבחון את הטוב ביותר והחיובי בכול. בארץ, בחבר, בעצמנו. מודים בנושא הכול. יהיו שמחים בכל דבר.
כלומר, נמצא עבורנו שישנם לכל המעוניין סלוגן: "מוטב שניכשל בשמחה המתקיימות מטעם חינם, מסייע ב בבכייה של חינם". האדם מבקש לסגנן סטיקר?
מתוך הטור השבועי ב"בשבע".